וקסלר נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בסך 10,000 ₪, בשל משלוח הודעה פרסומית לתיבת דואר אלקטרוני (דוא"ל) של התובע, ללא הסכמתו (לטענתו), וזאת בניגוד להוראות חוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982.

מדובר בסעיף 30א לחוק הנ"ל, העוסק ב"שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק". הסעיף קובע, כי חל איסור על מפרסם לשלוח דבר פרסומת לנמען, בין היתר באמצעות דואר אלקטרוני (דוא"ל), ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הנמען [סעיף 30א(ב)]. עוד קובע הסעיף, כי הפרת הוראותיו תיחשב, הן לעבירה פלילית שבגינה ניתן להטיל קנס על העבריין [סעיף 30א(ו)(1)], והן לעוולה אזרחית [סעיף 30א(ט)], המהווה עילת תביעה שבגינה ניתן לחייב מפרסם במתן "פיצוי לדוגמה", של 1,000 ₪ לכל היותר, בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות הסעיף, וזאת ללא צורך בהוכחת נזקו של הנמען הנפגע [סעיף 30א(י)(1)]. הסעיף גם קובע, כי "חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין..., אלא אם כן הוכיח אחרת" [סעיף 30א(י)(5)]. כמו-כן קובע הסעיף, כי למפרסם לא תהיה הגנה, בין היתר במקרה שבו "שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען..." [סעיף 30א(י)(5)(1)].

התובע טוען שעל אף שנפסק לו בפס"ד בת"ק 20147-11-10 פיצוי בגין שליחת "דואר זבל" למרות שביקש להפסיק ולא עשו כן, ממשיכה הנתבעת חברת הוט לשלוח לו הודעות אלקטרוניות ללא בקשתו ורשותו. התובע מבסס תביעתו על הודעת דוא"ל מיום 19.7.11.

הנתבעת טוענת, לעומת זאת, כי יש לסלק את התביעה על הסף – רוב הטענות הוכרעו בת"ק 20147-11-10. כך, טוען התובע להוצאות שנגרמו לו בהליך הקודם ותיק הוצל"פ שנפתח על ידו מכוח פסק הדין שנסגר לאחר שנתבעת שלחה לתובע המחאה לתשלום פסק הדין ושילמה את החוב בתיק הוצל"פ. כך חוזר הוא על הטענות שבגינן הגיש את ההליך הקודם ומצרף נספחים שצורפו על ידו בהליך הקודם.

לגופה של התביעה טוענת הנתבעת כי ההודעה הנטענת, מיום 19.7.11, נשלחה לתובע לאחר שהתובע נרשם בעצמו באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת לקבלת מידע /הטבות, שירות ה "HOT NEWS" באמצעות דואר אלקטרוני כפי שנמסר ומולא על ידו באתר. במסגרת רישומו והצטרפותו של התובע לשירות ההודעות, אישר התובע שליחת/קבלת מידע באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני שברשותו ושנמסרה על ידו במעמד ביצוע הרישום.

לאחר בירור נמצא כי ביום 20.6.11 לאחר סיום ההליך הקודם נרשם התובע בעצמו לאתר ואישר קבלת הודעות כאמור. יש לציין, כי ניתנה לתובע גם האפשרות להסרתו משירות זה באמצעות לחיצה על "הסרה מרשימת הדיוור מאתר HOT " והזנת כתובת המייל, והתובע נמנע לעשות כן מסיבות השמורות עימו.

פניות התובע נענו וטופלו בשיחות טלפון עם פניות הציבור ומכתבים, ובהמשך לפנייתו הסירה הנתבעת את פרטיו, התובע בחר להגיש תביעה מופרכת זו בניסיון להטריד ולהלאות.

אציין תחילה כי אין קשר בין תביעה זו לבין התיק הקודם המצויין לעיל, שכן פסק הדין שם ניתן על דרך ההסכמה ביום 22.3.2011 בעוד שעילת התביעה כאן מבוססת על הודעת דואר מיום 19.7.11.

במהלך הדיון העיד התובע כי הודעת הודא"ל היחידה שנשלחה אליו הינה מיום 6.9.2011 וזאת בניגוד לנטען בכתב התביעה כי מדובר בהודעה מיום 19.7.11. על אף הסתירה לכאורה בין השניים, הרי שמדובר בעצם באותה הודעת דוא"ל: מעיון בהודעה שהוצגה בפני בית המשפט עולה כי מדובר בפרסום תוכן המתייחס לחודש יולי 2011, ואין זה הגיוני כי פרסום תוכן כזה יישלח לתובע רק בחודש ספטמבר. רואים בבירור מההודעה עצמה כי התובע שלח אותה לעצמו, מתיבת דואר אחת לשנייה, ביום 6.9.11 ומדובר למעשה באותה הודעה נשוא התביעה.

הנתבעת הציגה במסגרת כתב ההגנה ראיות בכתב לכך שהתובע נרשם לאתר האינטרנט שלה ביום 20.6.11 והסכים לקבל פרסומת. לאחר שפנה אליה השיבה לו הנתבעת בכתב כי כתובת הדוא"ל שלו מעודכנת ברשימת לקוחות שנרשמו עצמאית דרך האתר וביום 21.8.11 הודיעה לו כי דאגה להסיר את כתובתו מרשימת התפוצה. התובע טען כי לא נרשם אף פעם באתר ואין לו מושג כיצד הגיע כתובת הדוא"ל שלו לנתבעת. ואולם, התובע לא הצליח לסתור את הרשומה שצורפה לכתב ההגנה אשר ממנה עולה כי הוא מצוין ברישומיה כי הוא נרשם לאתר הנתבעת. טענתו כי אינו יודע כיצד הגיע כתובתו אינה משכנעת, ואינה עולה קנה אחד עם הראיות שהובאו על ידי נתבעת ובעניין זה ראיות הנתבעת, שהינן ראיות בכתב, עדיפות על עדותו בעל פה של התובע. השליטה בכתובת הדוא"ל היא של בעל הכתובת ובנסיבות העניין לא נראה לי הגיוני לקבוע כי כתובת התובע הגיעה לה כך סתם אל הנתבעת רק בגלל שהתובע טוען כי אינו יודע איך היא הגיעה.

כתב התביעה נוסח בצורה מסורבלת ולא ברורה כלל ואף לא ננקב בו סכום התביעה. רק לאחר מכן תוקן הסכום לסך 10,000 ₪. אין צורך לומר כי מדובר בסכום מופרז שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, ונראה כי נזרק כך סתם לחלל האויר.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 750 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ב, 23 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: